שימוש בעייתי באינטרנט

אולי יותר מכל מאפיין אחר, אנחנו דור מחובר. 

מחובר לרשתות החברתיות, לאפליקציות המיילים והתקשורת, לאתרי השופינג אונליין, למשחקי הרשת, לבלוגים ולתכנים. אם אנחנו לא מחוברים, כמעט כל הזמן, יש לנו תחושה שאנחנו מפספסים משהו. יותר מכולם, מבטאים זאת הילדים והמתבגרים שנולדו לתוך המציאות הדיגיטלית ומצפים מכל מסך שיהיה מסך-מגע, ומכל מחשב שיתן להם את כל המידע והאינטראקציות החברתיות בעולם כאן ועכשיו. וזו תופעה של דור שלם כבר קרוב לעשרים שנה.

אבל מתי כל זה הופך לבעיה?

"שימוש בעייתי באינטרנט" מאופיין בשתי בעיות עיקריות:

1. החלפת פעילויות חשובות בזמן מסך. כיום, קשה מאוד להגדיר זמן קונקרטי שמעבר אליו, האדם הוא "מכור" לאינטרנט. מה שכן אפשר להגיד בבירור, שכאשר זמן המסך בא על חשבון פעילות חשובה שהאדם עשה בעבר, או שהוא צריך להיות מעורב בפעילות הזו ונמנע ממנה – אז אנחנו מדברים כבר על בעיה. 

לדוגמא, נער חברותי בן 14 שבשנת הלימודים שעברה היה הולך באופן קבוע לחדר כושר עם שני חברים והיה מעורב בתנועת נוער, ואילו בחודשים האחרונים, הוא הפסיק לחלוטין לפקוד את המכון, והולך לעתים נדירות לפעולה בתנועה. במקום כל אלו, הוא מבלה את רוב זמנו במשחק רשת, ובקושי עוזב את חדרו. במצב כזה, יש כאן סימנים לנער עם יכולות חברתיות גבוהות, אך משחק המחשב מפתה יותר, ומונע ממנו אינטראקציות פנים מול פנים.

מצב אחר הוא מצב שבו המציאות החיצונית קשה מידי עבור הילד, והאינטרנט (בדגש על משחקים ורשתות חברתיות) הופך להיות אמצעי בריחה עבורו. לדוגמא, נערה בת 15, שהחלה תיכון תובעני. למרות שהייתה תלמידה טובה בחטיבת הביניים, היא מתקשה מאוד להסתגל לרמת הלימודים הגבוהה בתיכון, וחשה ביקורת עצמית גבוהה, שיפוטיות מצד הוריה ו/או מוריה והמוטיבציה הפנימית שלה ללימודים נפגעה לאור התחרותיות הגבוהה בכיתתה. אל מול הקשיים הפנימיים והחיצוניים הללו, הנערה מזניחה את הלימודים, ובמקום זאת, מבלה שעות רבות בכל יום בקריאת בלוגים וצפייה בסדרות ביוטיוב.

חשוב לזכור שמצבים אלו בהחלט קיימים גם בקרב מבוגרים, המתקשים לווסת את זמן השימוש שלהם או לאמץ אסטרטגיות התמודדות מול קשיים משמעותיים בחייהם. כל אלו מובילים אותם להזניח את העבודה, את מערכות היחסים בחייהם (בזוגיות, מול ילדיהם או מול המעגלים החברתיים) או אורח חיים שהיווה חלק אינטגראלי וחשוב עבורם.

2. תכנים שאינם תואמי-גיל. האינטרנט הוא עולם ומלואו, ומאפשר גישה בלתי מוגבלת לתכנים חיוביים ובונים, וגם לתכנים הרסניים ופוגעניים. ילדים ובני נוער שנתקלים בתכנים שאין הם בשלים להתמודד עימם, חשים לעתים קרובות תחושה של בושה ומאמצים דפוס של הסתרה ופחד שהוריהם יתפסו אותם. בין התכנים המפתים ביותר נמצאים תכנים פורנוגרפיים (שנמצאים לא רק באתרים פורנוגרפיים), אלימות קשה ואתרי הימורים למיניהם המבקשים מהילד במוקדם או במאוחר להכניס פרטים אישיים ו/או להשתמש בכרטיס אשראי. וזה לא הכל. גם בריונות ברשת מייצגת מצב קיצוני עבור ילדים ובני נוער רבים המתקשים מאוד לעמוד מול עשרות ומאות משתתפים ברשת החברתית, ולעבור השפלה או חרם המוניים. ילדים אחרים נתקלים בפדופיל המאמץ זהות בדויה, ומפתה אותם באופן הדרגתי עד לכדי מפגש וירטואלי או פיזי. כל אלו הם מצבים הקיימים יום יום, שעה שעה, באינטרנט וילדינו חשופים להם.

אז מה עושים?

כמו בבעיות אחרות של התמכרות, הכלל המרכזי הוא "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים", כלומר אדם שנתפס להתנהגות ממכרת או נמצא בקונפליקט פנימי עז בקשר אליה, יתקשה מאוד לצאת מהמצב בעצמו. במצבים אלו יש שלושה גורמים מומלצים:

1. מסננים דיגיטליים – כיום יש אמצעי סינון דיגיטליים מגוונים, וכל ספקית אינטרנט מחוייבת להספק הגנה ברמה זו או אחרת בעיקר מפני תכנים לא הולמים עבור ילדים ובני נוער. אמצעים אלו גם מאפשרים תכנון, פיקוח ובקרה על זמן הגלישה (למשל האינטרנט מתנתק אחרי השעה 10 בלילה). אבל מסננים לא מספיקים, כי לולא מעורבות הורית מתאימה, המסננים לא מאפשרים הפנמה של אורח חיים דיגיטלי בריא. במוקדם או במאוחר הדפוסים הבעייתיים צפויים לשוב.

2. השגחה הורית – ההורים הינם הגורם החשוב ביותר בהגנה על הילדים ובני הנוער באינטרנט. מחקרים רבים הראו שהשגחה הורית המשלבת הקשבה ושיח על העולם הדיגיטלי, מחד, עם אכיפה של כללי גלישה, מאידך, מאפשרים סביבה דיגיטלית בטוחה ומצמצמים התמכרות לאינטרנט.

3. טיפול פסיכולוגי – כאשר אתם מתרשמים שהטיפול בשימוש הבעייתי באינטרנט הינו מעבר למשאבים שלכם, ושאתם זקוקים לגורם מקצועי שיסייע לכם או לילדיכם, מומלץ מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי הממוקד בהתמכרות לאינטרנט.

בשנים האחרונות, כחלק מעבודת הדוקטורט שלי באוניברסיטת תל אביב, פיתחתי את מודל תו"ם להשגחה הורית באינטרנט, שנמצא יעיל בצמצום הפגיעה בתפקוד המתבגר, בהעצמת הנוכחות ההורית בעולם הדיגיטלי של הילד וכן בהפנמה טובה יותר של הילד לאורך זמן את כללי הגלישה הבטוחה. המודל מפרט ומאמן בשלושת התפקידים של הורים ביצירת אורח חיים דיגיטלי בריא בבית: תיווך תוכן, וויסות רגשי, מגן מפני התמכרות ותוכן פוגעני.

כחלק מההתמחות שלי בקליניקה, אני מטפל בילדים ומתבגרים המתקשים לשמור על תפקוד תקין כתוצאה משימוש בעייתי באינטרנט המזניחים פעולות חשובות להתפתחותם. בנוסף לכך, אני מדריך הורים כיצד לבצע השגחה הורית אופטימאלית במגוון מצבים.

אני מציע גם טיפול במבוגרים המרגישים ש"הגיעו מים עד נפש", והשימוש שלהם במסכים גבה מהם מחיר כבר מנשוא, והם זקוקים לסיוע מקצועי כדי לשוב לחיים מלאים ומשמעותיים.