חרדה היא תגובה רב מערכתית של הגוף לתחושה של איום. לחרדה יש בדרך כלל שלושה סוגים עיקריים של סימפטומים:

1. מחשבות – כשמתרחש התקף חרדה, בדרך כלל מופיעות מחשבות באופן פתאומי, עוצמתי ולרוב לא מאורגן. מחשבות אלו נושאות כמעט תמיד אופי שלילי של חוסר תקווה, דאגה, מצוקה או מועקה סביב נושא מסויים שהוא המדאיג ביותר.

2. רגשות – הרגשות העיקריים שמופיעים בזמן התקף חרדה הם פחד, אימה וחשש מפני הבאות. הרגשות מופיעות באופן חריף ביותר ו"משתלטות" על כל תחושה אחרת. לעתים מופיעים רגשות קיצוניים אף יותר כגון פחד משיגעון, ואף פחד מוות.

3. סימפטומים גופניים –במהלך ההתקף ניתן לזהות אחד או יותר מהתסמינים הבאים: הזעה מוגברת, דופק מואץ, אדמומיות בפנים, רעד, קוצר נשימה, תחושת חנק, כאבים בחזה, בחילה, טשטוש,

התקף חרדה מוגדר כהתגברות הדרגתית של הסימפטומים בעקבות אירוע מסויים (המכונה "טריגר"). לרוב, הסימפטומים הללו יחלפו לאחר 30-40 דקות מהופעת אותו אירוע, אך בדרך כלל בהיעדר טיפול, התקפים כאלה עתידים להישנות ולגרום לאחת התוצאות הקשות ביותר של חרדה – הימנעות. כאשר אנו מפחדים מאוד מדבר מסוים (עכביש, סביבה חברתית, שחייה או כל דבר אחר), וכאשר אנו חווים סימפטומים קיצוניים כל כך, אנו ניטה באופן הדרגתי להימנע מאותו הדבר עד כדי צמצום של איכות החיים שלנו.

לעתים אנשים חווים חרדה במשך תקופה ארוכה (חודשים ואף שנים), ו"התרגלו" למהלך חיים מצומצם וסגור, רק כדי לא לפגוש את האירוע/הדבר שממנו הם פוחדים כל כך, או גירויים שונים שעשויים להזכיר את האירוע המפחיד המרכזי.

ישנם כמה סוגים נפוצים יותר של הפרעות חרדה:

התקף פאניקה 

ההתקף מתחיל באופן פתאומי ביותר, וקשה לעתים "לשים את האצבע" מהו הטריגר שעורר את ההתקף. ההתקף עוצמתי וחד ומתבטא בתחושה פחד וחרדה עצומה מול גורם שהוא אינו מוסבר. הגוף נכנס למצב של פחד מסכנה ולפיכך נחווים ביתר-שאת הסימפטומים הגופניים כגון עלייה בקצב הלב והנשימות, הזעה, רעד בידיים, תחושת עילפון ופחד עצום ממוות ואיבוד שליטה. ההתקף לרוב נמשך בין 10-30 דקות וגורם לפחד רב לאחר שהוא פג מהתקף נוסף. כאשר מצב זה קורה באופן קבוע ( כל כמה ימים ואף מספר פעמים ביום) הוא מוגדר: הפרעת פניקה.

חרדה חברתית

אנשים הסובלים מחרדה חברתית, עסוקים מאוד ב"מה אחרים חושבים עלי?". מחשבה זו מופיעה באופן קיצוני ומביאה לידי מודעות חברתית גבוהה מאוד, ולדומיננטיות של הפחד שמא הם יושפלו או יתנהגו באופן שלא מתאים לסיטואציה החברתית, וכתוצאה מכך ייחשפו ללעג או לביקורת. כתוצאה מחרדה זו, לרוב, הם נוטים להימנע מסיטואציות חברתיות פיזיות, ונוטים להתבודד ולהסתגר. לעתים, אנשים בעלי חרדה חברתית מרגישים בנוח יותר להתחבר לאנשים דרך המרחב הוירטואלי.

חרדת מבחנים

החרדה מפני התנהגות בעת מבחן, ומפני הציון במבחן מאפיינת ילדים וסטודנטים רבים. הפחד העיקרי שלהם נעוץ בכך שהם יכשלו בבחינה, יקבלו "בלאק-אאוט" וישכחו את החומר בזמן אמת ואף מכך שאי-הצלחה בבחינה עלולה לגרור השלכות מרחיקות לכת כגון כישלון בקריירה. כמו מרבית החרדות האחרות, גם בחרדה מפני מבחן הפרשנות השלילית המוענקת למבחן על ידי האדם הינה קיצונית ביותר, ולרוב, אינה תואמת את היכולות שלו להתמודד בצורה סבירה עם השאלות בבחינה.

הפרעת חרדה כללית 

זהו מצב בו האדם סובל מתחושת דאגה וחרדה כללית המלווה אותו במרבית הזמן. הבעיה נפוצה יותר בקרב נשים ומתאפיינת בתחושת דאגה וחוסר שקט כללי לגבי החיים כאבי ראש , עצבנות יתר, כאבי שרירים, הפרעות שינה ותיאבון ועוד.

 

 

אז מה עושים?

הטיפול בחרדה משתנה מאדם לאדם והוא תלוי בעוצמת החרדה, בסיבה העיקרית לחרדה ובמשאבים הנפשיים והחברתיים שלו בעת הנוכחית. באופן כללי ניתן למנות שני טיפוליים עיקריים שהוכחו כבעלי השפעה מיטיבה. הטיפול הפסיכולוגי המומלץ ביותר במרבית המקרים הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שמטרתו לחשוף את דפוסי החשיבה בעת התקפות חרדה, להבין את האופן שבו האדם מפרש את הסיטואציה ושבגינה הוא חווה חרדה. לאחר מכן, העבודה הטיפולית נעשית הן על צורות החשיבה והן על ההתנהגות בפועל, והיא כוללת אימון של המטופל להיחשף באופן הדרגתי למצב המפחיד, תוך שימוש בטכניקות הרגעה וחיזוק החוסן הנפשי. לצד הטיפול הפסיכולוגי, גם טיפול תרופתי (לרוב זמני) בתרופות נוגדות חרדה הוכח כיעיל. תרופות אלו מפחיתות את תסמיני החרדה, מקלות על המטופל ולעתים קרובות אף מזרזות את ההצלחות של הטיפול הפסיכולוגי שנערך במקביל.